"בשלב השני, צריך דאטה סנטר, מרכזי מחשוב. לכאורה זה קל, אבל כוח המחשוב שונה וצריך הרבה יותר חשמל. צריך את הדלק של העולם הזה – הדאטה. נדרש המון מידע כדי לאמן את המודל. בלי המידע הזה, כל השאר לא שווה כלום. ב-AI בתעשיית המדיקל, ישראל במקום לא רע, כי קופות החולים עם מידע רפואי מסודר והן עובדות עם חברות. על כל זה יש את המודלים הבסיסיים, שהן כמו שפות התכנות בעבר. המודלים האלה מגיעים בחלקם מחברות שלוקחות כסף, וחלקם במודל של אופן סורס". עשיתי זאת כדי לענות על שני חוסרים – האחד המחסור באנשי פיתוח בהייטק הישראלי והשני – הצורך בתעסוקה במגזר החרדי. "הנהגות היום לא קמות בבוקר וקובעת אג’נדה. הן פותחת פייסבוק לראות מה הציבור רוצה. התחבורה הציבורית בשבת למשל, לא הגיעה מהפוליטיקאים אלא מעשרות קבוצות בשטח. אנחנו מנסים להתחיל שיח במחנה שפעם היה דור שלם שדורש שלום ועכשיו כבר לא. האנשים שבאים לאירועים הם צעירים, הממוצע הוא 29.5, הם לא זוכרים את האינתיפדה הראשונה, הסכם אוסלו, הפיגועים, ההתנתקות, מבחינתם הסכסוך הוא כמו כוח טבע. החלום שלהם לגבש התעוררות חברתית סביב תהליך השלום בדומה לאירועי 2011 אולי תמים, אבל כנראה שצריך אנשים תמימים ונטולי יומרות פוליטיות כדי לגרום לצעירים ישראלים בני זמננו לחשוב ששלום הוא משהו ששווה לצאת בשבילו מהבית. לדבריו, הפרויקט צפוי להסתיים בעוד חמש שנים, "אבל צריך פתרונות עכשיו. וגם לא רק במרכז העיר אלא גם לחרדים וגם לערבים במזרח ירושלים". "המהלך הזה משתלב בהתחדשות העירונית שיש לנו בעיר התחתית. אנחנו מורידים לשם סניפים של האקדמיה, סטארט-אפים ומגורים", אומר מרגלית.

הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו באוקטובר הקרוב, וזה הזמן לבדוק כיצד פעלו העיריות הגדולות במהלך הקדנציה

• את רייצ’יפ הקמתי ב-2007 והיא מספקת שירותי פיתוח בתחומי תוכנה וחומרה.
• דיברנו עם נציגים מרשויות ערי המטרופולין בישראל, כדי לבדוק מה מנחה את העירייה בבואה לקדם אקוסיסטם של יזמות, הייטק וחדשנות טכנולוגית בעירם.
• מכאן, אנחנו רגילים להתפאר בנפלאות ההייטק הישראלי ולאמץ עוד ועוד חברות ישראליות שמגיעות עד אלינו בכדי להצליח בגדול.
• לצד פעילותו העסקית, הוא כותב, מרצה ומחבר ספרים בנושאי יזמות, כלכלה, טכנולוגיה וישראליות.
• "ברשות הפלסטינית עבדנו עם שרים, בישראל זה יותר מורכב, משהו עם היכולת של המנהיגים לקבל את ההחלטות. המנהיגים מפחדים, לא מעזים. אבל אני אומרת שמה שאנחנו עושים כן משנה. אז לא צריך לחכות ולראות אם תוקם ממשלה או לא. הדרך שאני מצאתי לחיות פה עם תקווה, היא לייצר את התקווה. אז עכשיו ייצרנו את הפלטפורמה ואני אומרת – אפשר לעשות שינוי".

"הרעיון הוא להביא את האקוססיטם מרוטשילד וכל מיני מקומות בארץ למרכזי יזמות לבני ברק וירושלים. עשינו לובי מול הכנסת והמדען והצלחנו לקבל מענק, לפני שנה החלטנו לעלות דרגה והקמנו את החממה הראשונה של פורום ההייטק החרדי. תפקיד החממה – ללוות את היזמים בדרך. החממה כבר השקיעה בשני סטרטאפים. האקוסיסטם מתבטא בריבוי נשים חרדיות העוסקות בפיתוח תוכנה, וכן מערכות אקדמיות להשכלה בתחום זה, שלא היו קיימות בעבר. "ברשות הפלסטינית עבדנו עם שרים, בישראל זה יותר מורכב, משהו עם היכולת של המנהיגים לקבל את ההחלטות. המנהיגים מפחדים, לא מעזים. אבל אני אומרת שמה שאנחנו עושים כן משנה. אז לא צריך לחכות ולראות אם תוקם ממשלה או לא. הדרך שאני מצאתי לחיות פה עם תקווה, היא לייצר את התקווה. אז עכשיו ייצרנו את הפלטפורמה ואני אומרת – אפשר לעשות שינוי". אולי כדי לשנות את המצב צריך שחברות גדולות כמו סיסקו, אינטל ואחרות ישפיעו ישירות על מקבלי ההחלטות. לפי ההערכות יש כאלף אנשי פיתוח פלסטינים, שעובדים עבור חברות בישראל, ככה בשקט, מתחת לראדר, ומייצרים כ-6% מהתל"ג הפלסטיני. החברה כבר מנהלת קורסים טכנולוגיים להכשרת בעלי מקצוע בתחומי המחשבים והתקשורת, כשהתלמידים פזורים בין רמת הגולן, רמלה, חריש והערבה ואילו המורה יושב בפתח תקווה.

אלרון ורפאל יקצו עד 300 מיליון דולר לרכישת חברות טכנולוגיה ביטחוניות-אזרחיות

כל מפגש יכלול שיחה (FIRESIDE CHAT) בין מובילי רשות החדשנות למובילי עולם החדשנות והכלכלה הישראלית; כמובן שנשאיר זמן לשאלות שלכם! כל מי שמתעניין ביזמות, סטרטאפים, עולם הטכנולוגיה והחדשנות, או כל מי שאוהב לשתות בירה – ומוצא עניין בערב קצת אחר הפרויקט החדש, לבניית מגדלי משרדים בסמוך לרכבת בעיר, אמור לתת מענה מסוים למחסור זה. בירושלים קיים פער ניכר בעוני בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בירושלים – 75% מהערבים חיו ב-2016 מתחת לקו העוני, לעומת 29% בקרב היהודים. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, מכהן כיו"ר הרשות והיא הזרוע המרכזית שדרכה הוא פועל לקידום חדשנות טכנולוגית בעיר. בשיחה קצרה עם "גלובס" ציין ברקת כי בתור יזם לשעבר הנושא קרוב לליבו, ולכן החל לפעול לקידמו עוד לפני שהתמנה לראש עיר ב-2008. בניגוד לערים, פיתוחה הכלכלי של ירושלים מופקד בידי הרשות לפיתוח ירושלים, גוף ממשלתי אשר מקבל מהמדינה תקציב חמש-שנתי בגובה 400 מיליון דולר.

ישראל ההאב הרביעי בגודלו בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים

התחום לא מפסיק לייצר הזדמנויות ושחקנים חדשים ממשיכים להצטרף לזירה, ואלה מייצרים עוד ועוד הזדמנויות לסטארטאפים אחרים – מקומיים וזרים – במעגל שממשיך להזין את עצמו ולתרום לתנופת האקוסיסטם והכלכלה הישראלית״. ״תחום הפינטק, ואיתו גם הסייבר והתשתיות לאירועים פיננסיים או טכנולוגיים מורכביים, זכו לגידול משמעותי בשנים האחרונות״, מסבירה ארנית שנער, ראש תחום הון-סיכון בבנק ההשקעות סיטי בישראל. ריבוי של חברות שגדלות וגדלות, זקוקות לשירותים טכנולוגיים מתקדמים ולכן אנחנו רוצים להיות פה״. עבורנו, כסטארטאפ אמריקאי בשלב צמיחה (Growth), המוטיבציה אמנם קשורה גם בהון האנושי, אך גם בהזדמנויות העסקיות שהשוק הישראלי מציע.

ישראל על המפה: כמה חברות סייבר ישתתפו בכנס הבינלאומי?

היעדר תנאים בסיסיים ותשתית תומכת ומקדמת של היזמות באזור הצפון, מחוץ לגבולות הגיאוגרפיים והחברתיים של תעשיית הטכנולוגיה, מעמיד בפני הקהילה המקומית חסמים משמעותיים בפיתוח יזמות טכנולוגית כבחירה אישית וכמסלול קריירה. את ה"רומן" שלי עם ההייטק הישראלי התחלתי בינואר 2015 לאחר שבבנק הפועלים החליטו להקים יחידות הייטק בפריסה ארצית שיטפלו בסגמנט הלקוחות הייחודי הזה. מחקרים חדשים מצביעים על החרפה בסיכוני הסייבר בעולם הרכב המחובר – החל ממתקפות כופרה נגד יצרניות ותשתיות תחבורה ועד חולשות אבטחה במצלמות דרך חכמות המחקר של SNC נערך על ידי אחד הגופים המסונפים לארגון – Scale-Up Velocity – חברה לתועלת הציבור המפתחת תוכניות ומודלים שנועדו להגדלת היצע המפתחות והמפתחים בתעשיית ההייטק ולמיצוי הטאלנטים בישראל.

בעוד שחברות חדשות ממשיכות להיכנס לענפים הללו, שיעורי הצמיחה שלהן נמוכים יותר בהשוואה למגזרים חדשים. אתגרים אלו ממשיכים לשלוט בענף האקלימטק, הם מושכים את היקפי ההשקעות הגדולים ביותר ותומכים במספר משמעותי של חברות הזנק. הנתונים מצביעים בבירור על מגמה, שבמסגרתה מתועדפים תחומים חדשים ובעלי שיעורי צמיחה גבוהים, כדוגמת טכנולוגיות מזון חדשניות, תשתיות מים יעילות מבחינה אקולוגית, ניהול, סיכון ותמחור פחמן.

תפנית דרמטית: החומרה חוזרת להוביל את צמיחת ההייטק הישראלי

רק השבוע קיימה חברת פלייבאז האקתון עם סטודנטים לתקשורת של המכללה למנהל לפיתוח פורמטים חדשים עבור החברה, תוך קבלת ייעוץ מקצועי מבכיריה. בישראל נוצרה תופעה שהיא חסרת תקדים בעולם, במסגרתה החברים השונים בקהילת ההיי-טק, החל מהיזמים הצעירים, דרך היזמים המנוסים ועד לחברות הקטנות והגדולות בענף, מקיימים דיאלוג פורה ביניהם ומקיימים אין ספור כנסים, האקתונים ותחרויות שונות שבהם נוצרים לא רק קשרים בין אישיים בין חברי הקהילה, אלא גם שיתופי פעולה מקצועיים שבזכותם אחד ועוד אחד הרבה פעמים מניב הרבה יותר משתיים. סיטי בנק (Citi Bank), אחד מהבנקים הגדולים ביותר בעולם, מפעיל גם הוא מעבדת חדשנות בישראל, מסיבות דומות. "מעבר להשקעות ב-AI כשלעצמו, חברת סטארט־אפ זה משהו שהשתנה לגמרי. היום אפשר לעשות דברים אוטומטית, במקום עם עשרות אנשים. מיקי בנה חברה תוך כמה חודשים. עם 3-5 אנשים אפשר לבנות חברה שתעשה מה שעשו קודם מאות אנשים. סטארט־אפים צריכים לרוץ יותר מהר. מתחילים לראות סימנים של חזרה לפוקוס, וצריך להמשיך לתת בינה מלאכותית לעסקים לזה פוש, מהממשלה ועד היזמים. זה המפתח לעתיד הכלכלי של ישראל". "המהפכה בחרה לקרות בשנתיים לא טובות, 10 חודשים של ריבים פנימיים, ומאז ריבים חיצוניים וגם פנימיים. במקום שכל האנרגיה תופנה להפוך אותנו למובילים בפער, היום אני רואה בעיה. זה לא שאין חברות מדהימות, אלא שקמו פחות חברות ב-2023 לעומת 1,400 בשנים קודמות. את הפער חייבים לסגור, וזו משימה של כולנו". "למה זה קריטי למדינה? העולם מתקדם למהפכות של פלטפורמה. כל מהפכה כזו מייצרת הזדמנויות מטורפות. הדבר השני – המהפכה הזאת כוללת את כל עתיד עולם הטכנולוגיה. אין פיתוח ביו שלא כולל AI. אם רוצים לפתח מערכת CRM חדשה, למשל, אי אפשר לחשוב על זה בלי לחשוב על איך זה עובד עם AI. זה לא עוד משהו שנעשה. כל מי שעושה משהו שלא AI – כנראה ייכשל".

מסתמנת עלייה במספר הסטארטאפים החדשים שהוקמו בשנתיים האחרונות

ב-2025 דורגה ישראל כהאב הרביעי בעולם בהיקפי הגיוס, והראשון מחוץ לארצות הברית (ואף גבוה יותר מלוס אנג’לס). לאורך כל התקופה שמרה ישראל על דירוג בין המקום הרביעי לשישי בעולם מבחינת סך גיוסי ההון של חברות טכנולוגיה. בסך הכול, התמונה מצביעה על המשך דומיננטיות של תחומי התוכנה והסייבר, לצד סימנים לגיוון מסוים בהרכב הסקטוריאלי של החברות החדשות שהוקמו ב-2025 לטובת סקטורים מוטי חומרה. כך למשל, גופים שונים להשכלה גבוהה השכילו לייצר מרכזי יזמות שמטפחים קשר בין סטודנטים לאנשי הון סיכון והיי טק. אבל שיתוף הפעולה עם האקו סיסטם לא מסתיים רק בקשר של יזמים וחברות, אלא פורץ למעגלים נוספים, כמו למשל למוסדות הלימוד ולאקדמיה, שמצמיחה את הדור הבא של היזמים. לדבריה של כרמית אורון, מנהלת יצירת ערך ב-SOSA , קהילה המחברת בין יזמים, משקיעים וחברות בינלאומיות "בניגוד לתחומי עיסוק אחרים, היזמים מבינים כי ערך שיתוף המידע בתחום הטכנולוגי הוא גדול לאין שעור מערך התחרות. זה לא אומר שאין תחרות בין היזמים אבל אין טכנולוגיה אחת שזהה לטכנולוגיה אחרת ושיתוף המידע והקהילתיות הפכה לערך עליון שכולם מבינים אותו. במובן הזה הערך ש-SOSA יודעת לייצר ליזמים היא הכוונה ועזרה בלהגיע להזדמנויות הנכונות בזמן קצר באופן משמעותי מהזמן שהיה לוקח להם באופן עצמאי".

בעוד שהחברות הוותיקות ממשיכות לחלוש על הענף, היעדרם של שחקנים חדשים עלול לפגוע במאמצי החדשנות ובתנופת ההשקעה העתידית. אשכול זה, הנמצא בצמיחה מעוכבת, כולל קטגוריות שבהן נרשם שיעור נמוך של חברות הזנק חדשות, וזאת על אף חשיבותם של פתרונות טכנולוגיים לצמצום שיעורי פחמן (דה-קרבוניזציה). התנופה בענף התבססה על ביקוש גלובלי היסטורי לחלופות מזון בנות-קימה והשקעות משמעותיות במחקר ופיתוח בתחום טכנולוגיות המזון. ענף זה עדיין מושך את המספר הרב ביותר של חברות הזנק חדשות, מה שמשקף פעילות יזמית ערה ואמון ארוך-טווח מצד המשקיעים. יש לציין כי חלה ירידה בשיעורן של חברות הזנק חדשות בשנים האחרונות, מה שמלמד על שינויים אסטרטגיים מבחינת סדרי העדיפויות של המשקיעים – ממיזמים צעירים לפיתוח תשתיות לחברות גדולות, מסחור ופריסה בהיקפים נרחבים.

מגמה דומה קיימת גם בארה"ב, שם לפי המחקר של SVB שיעור המייסדות במגזר טכנולוגיות הבריאות גבוה (38%) לעומת המגזרים הטכנולוגיים האחרים (28%). לפי דוח ההון האנושי של רשות החדשנות שהתפרסם בשנה שעברה ונגע לנתוני 2019, נשים מהוות 22% מהעובדים בתפקידים טכנולוגיים בהייטק, ו-33% בכלל הענף. לצד זאת, עמק הסיליקון שתמיד הוביל את היקף ההשקעות, צובר יתרון רב עוד יותר לעומת האבים אחרים, בעיקר בשל השקעות העתק בחברות הבינה המלאכותית היושבות בו. בעוד שמספר סבבי הגיוס הקטנים, עד 10 מיליון דולר, ירד בחדות והגיע לרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון, עם כ-301 סבבים בלבד, מספר סבבי הגיוס הגדולים הסתכם ב-52 סבבים, לעומת 33 סבבים בשנה הקודמת. השם שהמהנדסים, החוקרים ושאר אנשי ההייטק הישראלי בנו לעצמם בעולם בהחלט מושך למדינה הקטנה במזרח התיכון חברות – על אף העלות הגבוהה הכרוכה בהעסקתם. אולם, הצמיחה האדירה בשנים האחרונות בהייטק הישראלי לא נעלמה גם מעיניהם של סטארטאפים וחברות הייטק בינלאומיות אשר מזהות את ישראל כמנוע צמיחה עבור החברה – לא בצד הפיתוח, כי אם בכל מה שקשור בשלב מכירת המוצר.

בבאר שבע פועלות אוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. כ-9 אלף סטודנטיות וסטודנטים המתגוררים בעיר לומדים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ’, אמר ל"גלובס" כי עד לפני 4-5 שנים, כשחנכו את פארק ההייטק של באר שבע, גב ים נגב, אף אחד מהם לא היה נשאר בעיר. הרחבת מעגל ההייטק התל אביבי אל מעבר לאיילון ורוטשילד היא מבורכת, אך מהלך כזה צריך להתבצע ברגישות כדי לכלול את תושבי האזורים הללו בהצלחה, ולא לדחוק אותם החוצה. במסמכי חזון העיר שמעגנים את מדיניות העירייה, נאמר כי זה יתבצע באמצעות מענקים ותוך "מימוש הפוטנציאל המצוי בדרום העיר ובמזרחה לקליטת חברות טכנולוגיה עילית וביו-טכנולוגיה, זאת הודות לערכי הקרקע הנמוכים" ול"סמיכות לשכונות מגורים מתחדשות, שבהן צפוי לגור כוח אדם מתאים לענפים האמורים". בנוסף לחיזוק הקיים, העירייה מתכוונת לפעול להבאת מוסדות אקדמיים וחברות הייטק גדולות לדרום העיר ומזרחה. "הצעד הכי משמעותי הוא שאנחנו, יחד עם גופים אחרים, יצרנו מהלך לוגיסטי מול משרד הפנים להכרה בסטארט-אפים כ’בתי תוכנה’, שזו קטגוריית מס שנהנית מארנונה מופחתת", סיפר איתן שוורץ, מנכ"ל מנהלת "עיר עולם" בעיריית תל אביב. לדבריו, המהלך יוצר לעירייה הפסדים של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, "אבל אנחנו חושבים שהערך של החברות האלה לעיר הוא מאוד גבוה".

בתוך סצנת ההיי-טק קמים בכל שנה כ-1000 סטארטאפים חדשים וזהו כנראה התחום היחידי בו העובדים הם "קהילה". העמקת הפעילות של תאגידים בינלאומיים בישראל, הגעתם של סטארטאפים זרים מכאן לישראל, כמו גם טירוף הגיוסים של חברות ישראליות שהיגרו לארה״ב – כל אלה מלמדים שהעניין הרב שההייטק הצברי מעורר לא נעצר רק בישראל, אלא נמצא גם מעבר לים. בחודשים האחרונים נדמה שהסיקור של ההייטק הישראלי יצא מכלל פרופורציה, כתבות בלתי פוסקות בכל אתרי התקשורת כמו גם בערוצי הטלוויזיה המסחריים, אבל כנראה שיש לכך סיבה מוצדקת.